נוסח סעיף 11 לטופס לידים: שלוש גרסאות מוכנות להדבקה
סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות הוא הסעיף הכי קצר עם הכי הרבה הפרות. הוא דורש דבר אחד: ברגע שמבקשים מאדם מידע, אומרים לו למה. לא בעמוד נפרד, לא בפוטר, אלא שם, ליד הטופס. הנה מה בדיוק צריך להגיד, ושלושה נוסחים מוכנים.
מה הסעיף דורש
לפי סעיף 11, פנייה לאדם לקבלת מידע לשם החזקתו במאגר צריכה להיות מלווה בהודעה שמציינת: האם חלה עליו חובה חוקית למסור את המידע או שהמסירה תלויה ברצונו; המטרה שלשמה המידע מבוקש; למי יימסר המידע ולאילו מטרות. תיקון 13 חידד את החובה והוסיף שהאדם זכאי לדעת גם את זהות בעל השליטה במאגר וכיצד לממש את זכויותיו.
המילה החשובה היא "מלווה". ההודעה צריכה להופיע יחד עם הבקשה למידע. מכאן שקישור ל"מדיניות פרטיות" בתחתית האתר לא מספיק בפני עצמו: הוא לא מלווה את הטופס, הוא נמצא במקום אחר.
איפה זה חל
בכל מקום שבו אוספים פרטים מזהים: טופס "השאירו פרטים", טופס הרשמה לניוזלטר, טופס קביעת תור, טופס צור קשר, צ'אט שמבקש שם ומייל, דף נחיתה עם שדה טלפון, וגם טופס פיזי בקליניקה. אותה חובה, אותו נוסח.
גרסה 1: הנוסח המלא (מתחת לטופס לידים)
הפרטים שתמסרו בטופס זה ישמשו את [שם העסק] לצורך [יצירת קשר ומתן השירות המבוקש]. מסירת הפרטים אינה חובה על פי חוק, אך בלעדיהם לא נוכל לחזור אליכם. המידע יישמר במאגר המידע של [שם העסק] ויועבר לספקים המסייעים לנו בתפעול (כגון מערכת ניהול לקוחות ודיוור), בהתאם למדיניות הפרטיות. ניתן לפנות אלינו בכל עת לעיון, תיקון או מחיקה בכתובת [דוא"ל].
כ-60 מילים. מתאים לטופס עם מקום, ומכסה את כל רכיבי הסעיף: מטרה, חובה/רשות, למי מועבר, זהות, זכויות.
גרסה 2: הנוסח המקוצר (דף נחיתה, פופ-אפ)
הפרטים ישמשו את [שם העסק] ליצירת קשר ולמתן השירות, ויישמרו במאגר שלנו. המסירה אינה חובה. מדיניות פרטיות.
כשאין מקום. שורה אחת שעדיין אומרת מי, למה, ושזה רשות. הקישור משלים את השאר.
גרסה 3: תיבת דיוור נפרדת
אם הטופס גם מצרף לרשימת תפוצה, הדיוור צריך הסכמה נפרדת ומפורשת, לפי סעיף 30א לחוק התקשורת וגם לפי תיקון 13. תיבת סימון, לא מסומנת מראש, עם הנוסח:
☐ אני מאשר/ת קבלת עדכונים, טיפים ומבצעים מ[שם העסק] בדוא"ל ובהודעות. ניתן להסיר את עצמכם בכל עת בלחיצה על הקישור בכל הודעה.
בלי התיבה הזאת, כל מייל שיווקי ששלחתם למי שמילא טופס לידים הוא ספאם, גם אם הוא באמת התעניין.
איך מוסיפים את זה בפועל
Wix Forms: שדה טקסט (Rich Text) בתחתית הטופס, או אלמנט טקסט צמוד. לתיבת הדיוור: שדה Checkbox עם הטקסט. Elementor / WordPress: ווידג'ט HTML או שדה "Acceptance". Shopify: עריכת ה-Contact form section או תבנית הניוזלטר. טפסי Google / Typeform: תיאור בראש הטופס או שאלה ראשונה. בכל המקרים, הטקסט צריך להיות נראה בלי גלילה מיוחדת ובגודל קריא.
מה לא לעשות
לא לסמן מראש את תיבת הדיוור. לא להסתיר את הנוסח בגופן 9. לא לכתוב "בשליחת הטופס אני מסכים לתנאים" בלי להגיד מה התנאים. ולא לחשוב שההודעה בטופס מייתרת את מדיניות הפרטיות: זה שני רבדים של אותה חובה, קצר ליד הטופס ומלא בעמוד נפרד. מה צריך להיות במדיניות המלאה.
נוסח מותאם לעסק שלכם, בשלוש גרסאות
המחולל של תואם13 מייצר את שלושת הנוסחים עם שם העסק, המטרות והספקים שלכם, מוכנים להדבקה. כלול כבר בחבילת Basic.
בדקו את העסק חינם